התיאוריה של הוראת השפה הסינית (חלק 2)

עקרון ראשון: הלימוד חייב להתמקד במטרה: ללמוד לדבר סינית

אם רוכשים ספר לימוד, תוכנה, מילון, ספר טקסטים, ומתחילים ללמוד - יודעים בסופו של דבר לקרוא אך לא לדבר.
אם רוצים ללמוד לדבר סינית, חייבים לתרגל דיבור וכאן יש שני כללים.
הכלל הראשון הוא שצריך לתרגל הרבה. זה ברור.
הכלל השני הוא שצריך לתרגל באופן מסודר. באופן מסודר הכוונה היא שהתרגול מתמקד בכל פעם למשך זמן ארוך (לפחות שעה וחצי) במבנה ובאוצר מילים מסוים. למשל, תרגול של שעה וחצי של משפט פשוט ואוצר מילים של 20 עד 40 מילים העוסק בתכונות. דוגמא ללימוד לא מסודר הוא שיחת חולין עם דובר סינית. שיחה כזו לא מאפשרת ללומד שימוש חוזר ונשנה על מבנה לשוני ועל אוצר מילים ובסופה הלומד לא יצליח להטמיע ולשלוט בדיבור של אותו מבנה ואוצר מילים. על מנת 'להצליח לדבר את זה' צריך לתרגל בדיוק את אותו נושא למשך זמן ארוך.

במכון לידידות סין שמים דגש על לימוד סינית לצורכי שיחה, ולכן אנו דוגלים בשני הכללים: הכלל הראשון הוא שמתרגלים הרבה. הכלל השני הוא שמתרגלים באופן מסודר. בכל המפגשים בקורסים התרגול מתמקד למשך כל השיעור במבנה ובאוצר מילים מסוים. למשל, שיעור 2 בקורס מתחילים עוסק במבנה של משפט פשוט ובאוצר מילים של מצב משפחתי, מקצועות ואזרחויות. כך אנו מבטיחים שבסוף השיעור הלומד 'יוכל לדבר' את המבנה ואוצר המילים אותו למד.

עיקרון שני: ללמוד מבני שפה

לימוד מבני השפה הוא חשוב, אך חשוב יותר להבין לצורך מה לומדים מבני שפה ולאור הבנה זו למקד את הלימוד.

אנו לומדים מבני שפה על מנת להכיר את השלד של השפה, על מנת שנוכל לדעת כיצד להכליל, כלומר, מידע של מקרה בודד להפעיל אותו במקרים רבים. אנו לא לומדים מבני דקדוק על מנת להתפלפל בחריגים שלהם ובמקורות שלהם. לימוד המבנים הוא כלי לצורך חיזוק יכולתנו לדבר בלבד.